חַגַּי גָּר מוּלִי לְבַדּוֹ בַּדִּירָה שֶׁל הוֹרָיו.
בְּכָל לַיְלָה קוֹרֵא לְעַצְמוֹ אֶת שִׁירַת הַאֲזִינוּ.
אַחַר כָּךְ מַפְעִיל לוּפּ שִׁירֵי מְסִבּוֹת וְנִרְדָּם.
וְלֹא עוֹנֶה כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים. וְיֵשׁ מִי שֶׁיָּכוֹל לִרְאוֹת בְּזֶה תּוֹרָה.
וְלִיהִיא בַּקּוֹמָה מֵעָל גּוֹרֶרֶת בְּכָל לַיְלָה שֻׁלְחָנוֹת.
מַחְזִירָה אֶת הַסְּטוּדְיוֹ לִהְיוֹת שׁוּב דִּירַת יְחִידָה.
רַוָּקָה בַּת 50. מְנַסָּה לוֹמַר שֶׁהִיא מוֹרֶה לְיוֹגָה.
וְגַם אֶצְלָהּ הַכֹּל נִרְאֶה יָרוּשׁ, נִרְאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחְרֹג
מִמָּה שֶׁמֻּטָּל לְרַגְלָהּ: רֶבַע רֶגֶשׁ קָרוּשׁ
עַל הַפֶּה שֶׁל חַגַּי (וְקָשֶׁה לְהַגִּיד אֵיזֶה רֶגֶשׁ,
תִּקְוָה אוֹ הִסְתַּפְּקוּת), וְגַם חֲנָיָה לֹא חֻקִּית,
אִם אֵינֶנִּי טוֹעֶה, אַשְׁלָיַת הִתְאַפְּקוּת
אוֹ סְתָם חֹסֶר חֵשֶׁק. מִתַּחַת לַטְּרַנְס
שֶׁל חַגַּי לֹא אוּכַל לְהַבְחִין, וְגַם אֵין לִי עִנְיָן.
אֲבָל לַקּוֹל שֶׁלָּהּ אִתּוֹ, לְגוּף נִנְשָׁךְ, אֲנִי נִמְשָׁךְ, אֲנִי מַקְשִׁיב.
חוּץ מִמֶּנָּה כֻּלָּם וְכֻלָּן בַּבִּנְיָן אוֹהֲבִים אֶת עַצְמָם + נָשִׁים.
אֲנִי קְצָת לֹא סוֹבֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, וַעֲדַיִן הִסְפַּקְתִּי
לִקְלֹט אֵצֶל לִיהִיא בַּבֹּקֶר דָּבָר שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לֹא לִזְכֹּר:
הָעֵינַיִם שֶׁלָּהּ פְּעוּרוֹת כְּדֵי לֹא לְפַהֵק,
וּכְשֶׁהִיא מְפַהֶקֶת אוּלַי הִיא רוֹצָה קְצָת לִבְכּוֹת.
כָּל בַּיִת סוֹפוֹ יַהֲפֹךְ לְמַלְכֹּדֶת, כָּל מַלְכֹּדֶת
כְּמֵהָה לְנוֹפֵל, בֹּקֶר תָּקוּם
וְרַגְלֶיךָ שׁוֹקְעוֹת בְּטִיט מִשְׁתַּפֵּל – צֵא
עִם מָה שֶׁעוֹד פּוֹעֵם בְּךָ וּמְבַקֵּשׁ לְהִפָּרֵם
מִשֶׁקֶר פַּעֲמוֹן הָרוּחַ, נַהֲמַת
הַפֶּרְקוֹלָטוֹר הַיָּשָׁן, נִיד הֶעָלִים הֶעָיֵף בַּחַלּוֹן –
צֵא הִנָּצֵל.
כָּל הַצְּבָעִים כָּאן סוֹפָם יִבָּלְעוּ בְּצָהֹב מְסַמֵּא אֲבָל
הֵיכַנְשֶׁהוּ עַל דַּרְכְּךָ יַפְצִיעַ חֹשֶׁךְ תַּחַת גְּלִימָתוֹ מַטְמוֹן
שֶׁל יְרֻקִּים שְׁקוּפִים, מַלְאָךְ בְּגוֹן הַצֵּל יְפַעְנֵחַ חֲלוֹמוֹת
בְּלָשׁוֹן שֶׁלֹּא זָכַרְתָּ שֶׁיָּדַעְתָּ וְהַכְּבִישׁ הָרָחוּץ
יִפְרֹשׂ לְפָנֶיךָ צִנָּה מַבְהִיקָה שֶׁל בַּרְזֶל – צֵא
עֵירֹם, טָהוֹר, שָׁלֵם
לַלַּיְלָה הָאָחוּז בָּעֲרָפֶל.
כַּעֲנָפִים עֵירֻמִּים אָנוּ מִסְתַּעֲפִים
הֵנָּה וָהֵנָּה צְפוּנֵי כִּסּוּפִים וּתְשׁוּקָה אֱלֵי שָׁמַיִם
וּמַטָּה אֶל אֲדָמָה שׁוֹלְחִים שָׁרָשִׁים מִסְתָּרְגִים וְתָרִים אַחַר מַיִם
וִיבֵשִׁים הַשָּׁמַיִם וּצְפוּדָה אֲדָמָה וְאָנוּ נֶחְנָקִים וּנְמַקִּים וּבְכָל זֹאת יַהַב
זִכְרוֹן הַזְּרָעִים מְשַׁנֵּס הַמָּתְנַיִם
וְהָרַגְלַיִם נְטוּעוֹת כְּגֶזַע חָרוּשׁ קוֹרוֹת חַיִּים וְהַיָּדַיִם לֹא מַרְפּוֹת
הָאֶצְבָּעוֹת דּוֹחֲקוֹת בְּנִצָּנִים לָתֵת פְּרָחִים לִפְרֹס עָלִים כִּכְנָפַיִם
וְהַיָּרֵחַ מְהַלֵּל וְאַף הַשֶּׁמֶשׁ מִתְפַּעֵל מִתְאַסְּפִים וּמִתְכַּנְּסִים הָעֲנָנִים הִנֵּה
יָמִים בָּאִים וּמְטָרִים וְקִלּוּחִים
אֲבָל בֵּינְתַיִם
הֵנָּה וָהֵנָּה כַּעֲנָפִים עֵירֻמִּים אָנוּ מִסְתַּעֲפִים
זִכְרוֹן הַזְּרָעִים בָּעֵינַיִם
זֶה הָיָה לִפְנֵי שֶׁהִסְכַּמְתָּ, לִפְנֵי הַיְלָדִים וְהַהִתְמַחוּת.
לִפְנֵי שֶׁלָּבַשְׁתִּי גִ'ינְס וְיָדַעְתִּי מָה לַעֲשׂוֹת עִם הַשֵּׂעָר,
לִפְנֵי שֶׁהֵבַנְתִּי שֶׁהוּא יָפֶה. לִפְנֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הִתְבַּסְּסָה
בַּשָּׁמַיִם, לִפְנֵי שֶׁצִּטְּטוּ אֶת הַסֶּדֶק שֶׁל לֵאוֹנַרְד מִתַּחְתָּם,
כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא עָלָה לְשָׁם. קוֹל הַבָּרִיטוֹן (אוּלַי)
אוֹ הַחֹם עַל רַגְלַי דָּחֲפוּ אוֹתִי לָקוּם.
עַל עֲלוֹן פִּרְסֹמֶת מְקֻמָּט כָּתַבְתִּי לְךָ אֶת הַמִּלָּה הָרִאשׁוֹנָה.
אַחַר כָּךְ אָמַרְתָּ כֵּן וְכָתַבְתִּי עוֹד. עָשִׂינוּ שְׁלוֹשָׁה,
קִבַּלְתִּי מֻמְחִיּוּת וְעָבַרְנוּ לְדִירָה מְרֻוַּחַת עִם חַלּוֹן
דְּרוֹמִי גָּדוֹל, שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח.
אֲנַחְנוּ עוֹמְדוֹת בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ הַמִּדְרֶכֶת פּוֹסֶקֶת פִּתְאֹם
וּכְהֶרֶף עַיִן נִפְקַח הַנּוֹף,
אֲנַחְנוּ הַיְּלָדוֹת שֶׁל הַנּוֹף הַזֶּה.
בְּשִׁעוּרֵי מוֹלֶדֶת צִיַּרְנוּ
אֶת הַכְּבִישׁ לְשָׁמָּה,
אֶת קִמְרוֹנוֹת הֶהָרִים
בְּלִי לָצֵאת מֵהַקַּוִּים,
אֶת מִשְׁפְּחוֹת הַבְּרוֹשִׁים
בְּצִבְעֵי פַּסְטֵל תָּמִיד נִשְׁבָּרִים,
יָרֹק־בַּקְבּוּק וְחֹם־אֲדָמָה,
שָׁמַרְנוּ מִכָּל מִשְׁמָר
עַל צֶבַע הַכֶּסֶף בַּחֲפִיסָה הַתְּכַלְכֶּלֶת.
אֲנַחְנוּ דּוֹר רִאשׁוֹן לִבְנוֹת שֶׁמֶשׁ
שֶׁאוֹתָהּ צִיַּרְנוּ גְּבוֹהָה, מְחַיֶּכֶת
מֵעַל גִּבְעַת הַחַרְצִיּוֹת.
אֲנַחְנוּ הַבָּנוֹת שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת.
בְּעֹמֶק חָזֵנוּ, בְּלֵבָב פְּנִימָה,
תַּחַת חֻלְצַת הַטְּרִיקוֹ הַלְּבָנָה
שֶׁלָּבַשְׁנוּ לַטְּקָסִים, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה,
פּוֹעֵם לֵב אִצְטְרֻבָּל
שֶׁכָּל עֶרֶב, מוּל הַחֲדָשׁוֹת,
נוֹפֵל
וְנֶחְבָּט בַּקְּצָווֹת.
אוּלַי הָלַךְ
עַל הַמַּיִם
בְּיָד אַחַת בְּגָדָיו
בְּאַחֶרֶת נְעָלָיו
נָטוּעַ בְּצַעֲדוֹ הָאַחֲרוֹן
מִמָּתְנָיו וָמַעְלָה
מוּאָר,
עוֹמֵד מוּלֵנוּ
אֵין אָנוּ רוֹאִים
אֶת פָּנָיו אֲבָל
הוּא מַבִּיט בָּנוּ
בַּאֲדִישׁוּת שֶׁל
שֶׁמֶשׁ
בָּעִיר בַּת שֶׁבַע הַגְּבָעוֹת
עַל הַשְּׁמִינִית – אָחוֹת חוֹרֶגֶת –
חוֹלֶשֶׁת וִילָה, וְאוֹרֶגֶת
לָהּ הַטֶּרָסָה מִמְּבוֹאוֹת.
וְשָׁם, בְּצֵל אָרְנֵי צְנוֹבָר,
תְּמִירָה וְאַדִּירַת בִּרְכַּיִם,
אֵלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְחַמּוּקַיִם
נוֹשֵׂאת בְּשׂוֹרַת קָצִיר וּבַר.
לְפֶתַע – צֵל, קְרִיאָה שֶׁל שַׁחַף
צוֹלֶפֶת בָּהּ בְּעַקְשָׁנוּת.
הָעוֹף דְּמוּי וִי מַגְבִּיהַּ רַחַף
וּמְבַשֵּׂר בּוֹא פֻּרְעָנוּת:
בַּוִּילָה שֶׁבִּקְצֵה מִשְׁעוֹל
בִּתָּהּ נֶחְטֶפֶת אֶל הַשְּׁאוֹל.
על הזיקה שבין הפיזיולוגיה של המבט למרחבי התודעה היוצרת: מקבץ של שבעה שירי הייקו שנולדו מתוך התבוננות בחתול שחור המפנה את עיניו אל על ומדגים הלכה למעשה כיצד הרמת האישונים מעל קו האופק פותחת שערים ביולוגיים אל עולם של דמיון, מחשבה חופשית ויופי מזוקק.
1.
צֵל קָטָן
מַבָּט לְמַעְלָה נִשָּׂא
דִּמְיוֹן מִתְעוֹרֵר
2.
קָו אֲנָכִי
מִשְׁעֶנֶת הִיא הַבָּסִיס
הַפְּנִים נִדְרָךְ לוֹ
3.
גּוּף מָתוּחַ
שְׁרִיר פוֹעֵל עַל פִּי חֻקִּים
הַמּוֹחַ מְצַיֵּר
4.
מִשְׁעֶנֶת רַכָּה
מַבָּט נִקְבָּע אֶל הָאוֹר
יְצִירָה נוֹלְדָה
5.
עַיִן אֲפֵלָה
מַבָּט נִצָּב אֶל הָעַל
רַעְיוֹן נוֹצָר
6.
עַיִן פְּקוּחָה
מַעַבְר לְקָו הָרְאִיָּה
חֲלוֹם אָפֵל קָם
7.
צֵל פִּיזִי פוֹנֶה
אֶל מֶרְחַב הַמַּחְשָׁבָה
יוֹפִי נִרְקָם לוֹ
הַבֶּהָלָה אוֹ הַהִתְלַהֲבוּת אוֹרַחַת הַמִּשְׁנֶה וְאִם יֻרְשֶׁה לִי. וְאִם יֻרְשֶׁה לִי לַעֲמֹד בְּמַתָּנוֹת אוֹ לַעֲמֹד אֶלְעַל. הַרְשׁוּ לִי לְסַיֵּג, הָרְגוּ לִי אֶת הַמְּרֻחָק מִדַּי וּמִדֵּי יוֹם. וּמִדֵּי עֶרֶב וּמִדֵּי שָׁנָה וּמִדֵּי חַג לְאָחוֹר וְכִישׁוֹר וְחִישׁ אוֹר וְכִי שַׁחַר חוֹל שָׁחֹר. חוֹבֵשׁ, הָבִיאוּ אֶת הַיּוֹם. חוֹבֵשׁ. הָאָסִיר מֵסִיר אוֹ שֶׁהוּא חוֹבֵשׁ. הֲרֵי עָנָן מֵעַל מַקִּיפָה וּמִכִּפָּה וּמוֹלֶדֶת וַאֲנִי אֶרְצֶה פַּעַם, אֲנִי אַעֲדִיף אוֹ שֶׁעָדִיף שֶׁלֹּא. תּוֹפֵס כָּל פַּעַם בַּמִּגְרַעַת כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ תּוֹפֵס תּוֹפֵס אֶת. תּוֹשָׁב בַּתּוֹשֶׁבֶת. אֲבֵדָה אֲמִתִּית וְסֵמֶל לַחֹם הוּא הַקֹּר.
שֶׁמֶשׁ מַסְתִּירָה פְּנֵי אָבִי.
כְּמוֹ הָאוֹר הוּא שׁוֹאֵף הַחוּצָה
בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ יַחֲזֹר.
בְּפִּיגָ'מָה סְגֻלָּה, יְחֵפָה
יַלְדָּה מְחַכָּה
בְּשֵׁנָה יְחֵפָה בָּאִים אֵלַי הַמַּרְאוֹת,
חֲלוֹמוֹת אָפְקִיִּים מְחַלְחֲלִים לְתוֹכִי.
וִילוֹנוֹת יְשָׁרִים מְמַסְגְּרִים אֶת פְּנֵי־חַלּוֹנִי,
וְהַנּוֹף הֲנִצַּת כְּנִצָּן אַרְגְּמָנִי וְכָחֹל
פּוֹעֵם מֵעֵבֶר לַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלִּי.
עַל מָה חוֹלֵם גּוּף שָׁכוּב, כְּמוֹ לֹא שַׁיָּךְ לִי,
שָׁמַיִם מְבֻיְּשֵׁי שֶׁמֶשׁ מְצִיצִים בּוֹ, וְהוּא כֻּלּוֹ יָדַיִם
הַתּוֹפְסוֹת בַּפָּנִים הַזָּרִים – שֶׁלֹּא יִפְּלוּ.
בְּחַדְרִי עוֹד עוֹמֶדֶת שְׁתִיקָה
עֵירֻמָּה מִכָּל סָדִין.
צַד הַמִּטָּה מֻצָּע לְמִשְׁעִי,
חָסֵר אוֹתָהּ כָּל כָּךְ.
אֲנִי זוֹרֶקֶת בּוֹ מַבָּט
וְאַף דָּבָר אוֹ אָדָם
אֵינוֹ נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו.
גַּעְגּוּעַי נִטְמָנִים תַּחַת שְׂמִיכָתִי,
בְּחֵיקִי, תַּחַת עוֹרִי,
מוֹתְחִים אֶת הַשֶּׁקֶט
לְאַט וּמָתוֹק
עַד שְׁבִיָּה עֲמֻקָּה וּסְמוּקָה.
"מָה יָפֶה בְּעֵינֵיכֶם יוֹתֵר", שָׁאַלְתְּ,
"קַו הָהָר וְהָעֵצִים שֶׁשָּׁם", הִצְבַּעְתְּ
וִילָדַיִךְ נָשְׂאוּ אִתָּךְ עֵינַיִם,
"אוֹ הַהִשְׁתַּקְּפוּת בַּמַּיִם"?
הַנּוֹף רָטַט בַּנַּחַל
נוּגֶה כִּבְתוֹךְ דִּמְעָה צְלוּלָה
וּמַבָּטָם עָלָה יָרַד
כְּנַדְנֵדָה רֵיקָה בְּרוּחַ עֲצֵלָה
וְלֹא הָיְתָה תְּשׁוּבָה עֲדַיִן.
אָהַבְתְּ אֶת הַדְּבָרִים עַצְמָם
וְאֶת הִשְׁתַּקְּפוּתָם
עַיִן בְּעַיִן.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהַדְּמָמָה יָפָה לָהֶם.
לְמָשָׁל הַבֹּקֶר הַהוּא בְּיַלְדוּתִי
בְּשָׁעָה שֶׁהַתְּרִיסִים נִפְקְחוּ אֶל הַלָּבָן וְגִלִּיתִי
שֶׁיֶּשְׁנוֹ רֵיחַ לְלֹא רֵיחַ, קָפוּא וְרָחָב וְלוֹפֵת
אֶת בֵּית הֶחָזֶה.
הַלֹּבֶן הוּא זִכָּרוֹן מֵעוֹלָם אַחֵר,
הַשַּׂקִּיּוֹת שֶׁעָטַפְנוּ בָּהֶן אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם,
דָּחַסְנוּ בֵּין הַגַּרְבַּיִם לַמַּגָּפַיִם, לִשְׁמֹר עַל הַבְּהוֹנוֹת
מִפְּנֵי כְּוִיָּה, הַשֶּׁקֶט שֶׁשָּׂרַר בֵּין הַפְּסִיעוֹת הָרַכּוֹת.
כָּל זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת, הַשֶּׁלֶג
שֶׁהִגִּיעַ עַד לַבִּרְכַּיִם, עִיר עַל הַר
שֶׁהָיְתָה לְמִישׁוֹר בְּלִי קָצֶה.
יָצָאנוּ עֲטוּפִים אֶל הַחוּץ הַדּוֹמֵם. לֹא יָדַעְתִּי
שֶׁקַּיָּם שֶׁקֶט כָּזֶה, רֹחַב כָּזֶה, שֶׁהָרִיק
יָכוֹל לִהְיוֹת כֹּה מָלֵא. צֶבַע לְלֹא צֶבַע, קוֹל
לְלֹא קוֹל, רֵיחַ נְטוּל רֵיחַ. כָּכָה זֶה הָיָה.
הָאַהֲבָה מְטַיֶּלֶת עַל סַף הַבִּטּוּי,
מְחָרֶפֶת נַפְשָׁהּ, אוּלַי תִּמְצָא מִלָּה אַחַת
שֶׁנִּפְלְטָה מִן הַדְּמָמָה וְאִישׁ לֹא אָסָף.
נִדְמֶה לִי שֶׁעַכְשָׁו אֲנִי יְכוֹלָה
לִזְכֹּר:
הַמַּהֲלֻמָּה הַמְּתוּקָה, הַלְּפִיתָה
הַפִּתְאוֹמִית, הַקְּפוּאָה, בְּלִי מִלָּה,
הַלֵּב הַנֶּעְתָּר לְמָה שֶׁמִּמֵּילָא, כֵּן
כָּכָה בְּדִיּוּק זֶה הָיָה
עַפְעַף נִקְרַע, בָּבַת הָעַיִן
רוֹחֶבֶת.
בַּבַּיִת רוֹבְצִים מוּל חַלּוֹן זָלוּג,
רִבּוֹא בָּבוּאוֹת מוֹשְׁכוֹת שֹׁבֶל
נִהְיוֹת זֶה. זֶה שֶׁאֶחָד
וְאֵין שֵׁנִי. שֶׁאֵין שֵׁם.
בֹּאִי בֻּבָּ,
בִּבְרֵאשִׁית בָּרָא נִשְׁכַּב
בֵּין אִבֵּי הַמִּלִּים נִשְׁכַּב
שָׁם לָבָן לְלֹא רְבַב יְחַתְּלֵנוּ
יַעֲשֵׂנוּ זֶה.
יֵשׁ בְּכוֹחַ יָפְיָהּ לַהֲפֹךְ חַדְרוֹן לִקְרוֹן רַכֶּבֶת,
לִלְכֹּד בִּזְרוֹעָהּ אֶת שְׁמִטַּת הָאוֹר וּלְהָטִילָהּ בִּבְהִירוּת אֶל
הַחֹשֶׁךְ וָהָלְאָה
נוֹסַעַת, פָּנֶיהָ בְּכִוּוּן הַיַּעַד,
הַדֶּרֶךְ הוֹפֶכֶת לְזֹהַר, שִׁקְשׁוּק הַקְּרוֹנוֹת הוֹפֵךְ לִתְנוּעָה
שְׁקֵטָה כְּמַבָּט
אֲנִי יוֹשֵׁב מוּלָהּ בְּגַבִּי לְכִוּוּן הַנְּסִיעָה,
כּוֹתֵב עָלֶיהָ, חוֹרֵג מִגְּבוּלוֹת הַמִּסְגֶּרֶת, יוֹצֵא
מִתְּחוּם הַשֶּׁמֶשׁ
אוֹצַר הַמִּלִּים הַזֶּה
כְּשׁוּלָיו שֶׁל הַיָּם
כִּפְתָחָיו שֶׁל הַפֶּה
כְּדָפְנוֹת הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָאנוּ
וְשֶׁאֵלָיו לָשׁוּב לֹא נִרְצֶה.
*
שֶׁאֶמָּשֵׁךְ אֶל הַנִּמְשָׁךְ הַרְחֵק מֵעַיִן, שֶׁאֶתְעַכֵּב עַל הָעִקְבִי,
(שֶׁלֹּא הִזְהִירוּ מֵעוֹלָם מִפְּנֵי דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֵפֶץ,
שֶׁלֹּא זָהַרְתִּי מֵעוֹלָם כִּפְנֵי צְלָלִית),
אַהֲבָתִי בִּמְעֵי הָעִיר, עֲוִית.
*
תַּחֲנָה בַּבֹּקֶר: בָּא לְהִקָּבֵר
אוֹ לְבַקֵּר גּוֹלָה מִשֶּׁמֶשׁ, לְהִטַּשְׁטֵשׁ בְּשִׁיטוּטִים.
מִישֶׁהוּ נִצְמַד לַדֹּפֶן, אוּלַי עָנוּשׁ בַּאֲנָשִׁים, אוּלַי
טָרוּד וּבָא לְהֵרָפֵא בִּרְפָאִים קְבוּעִים שֶׁל בֹּקֶר
(קִרְבָה כְּפוּיָה, שִׁהוּי, רִפְיוֹן).
*
פְּרִישָׁה אָפְקִית:
הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְוַסֵּף,
הִזְדַּמְּנוּת לְהֵאָסֵף אֶל צִיר
וַחֲרִיקָה.
*
מַבָּט: קָרוֹן. הַצֵּל מוּאָר, הָאוֹר מֵצֵל.
שֶׁאֶכָּנֵס בִּקְנָס כַּרְטֶסֶת, שֶׁאֶמְצָא לִי צִמָּאוֹן.
*
עַכְשָׁו לִבְקֹעַ מִן הָאֲדָמָה, לְהִוָּלֵד אֶל מַעֲטֶפֶת
שׁוּב. נוּ, טוֹב. רוֹצֶה לָצֵאת: לֹא.
חוֹמָה, טְרִיז סָדוּק
בְּגַלְגַּלֵּי הַזְּמַן הַבּוֹעֵר, נוֹסֵק
מִמֶּנָּה צֵל מִתְנַעֵר, עֲדַיִן מֻקָּף
בִּצְוָחוֹת גִּיל מְדַרְדְּרוֹת
וּכְבָר יִצְלֹל לְשֶׁקֶט הַשֶּׁמֶשׁ
לַמַּיִם שֶׁהָיוּ רַעַם
וְהִתְגַּלְגְּלוּ מְנֻפָּצִים לִהְיוֹת
רֶסֶס רְאִי
לִהְיוֹת דּוּמִיַּת זַהֲרוּרִים
מַפְגִּינִים, מוֹחִים, בְּשֶׁטֶף חֲסַר
מַעֲצוֹרִים, מְסַנְוֵר, חֲסַר
רַחֲמִים, שׁוֹאֵף לְהִוָּלֵד
לְהִתְיַלֵּד, גּוֹאֶה
גּוֹוֵעַ
עַד שֶׁהִגִּיעַ הַדָּבָר לְפִתְחֲךָ, לֹא יָדַעְתָּ עַל הַדָּבָר. מִשֶּׁהִגִּיעַ לְפִתְחֲךָ, רָאִיתָ אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, בְּדִיעֲבַד וּלְעָתִיד לָבוֹא. וְלֹא יָכֹלְתָּ שׁוּב לֹא־לִרְאוֹת. וְעַכְשָׁו הַדָּבָר עוֹמֵד לְפִתְחֲךָ. מִנֶּגֶד עוֹמְדוֹת הַבְּרִיּוֹת אוֹ יוֹשְׁבוֹת עַל הַגָּדֵר אוֹ מַפְנוֹת אֶת לִבָּן מִמְּךָ, בַּאֲדִישׁוּת אוֹ בְּרַחֲמִים אוֹ בְּלַעַג מְנַפְנֵף עַל דְּבָרְךָ, שֶׁאֵינוֹ דָּבָר בְּעֵינֵיהֶם, אוֹ שֶׁאֵינוֹ נוֹרָא וְחָשׁוּב וְדָחוּף כְּמוֹ דָּבָר אַחֵר אוֹ כְּמוֹ הַדָּבָר שֶׁלָּהֶם אוֹ כְּמוֹ הַדָּבָר הַגָּדוֹל וְהָעֶלְיוֹן. אַתָּה מֵבִין אֶת הַבְּרִיּוֹת, אַתָּה מֵבִין אֶת הָאֱנוֹשׁוּת הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת. אַתָּה מֵבִין שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה לֹא הִגִּיעַ לְפִתְחָן אוֹ שֶׁעֵינֵיהֶן סוּמוֹת אוֹ עֲסוּקוֹת בִּדְבָרִים אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לָשֵׂאת אֶת הַדָּבָר עַצְמוֹ וְהֵן בּוֹרְאוֹת לְעַצְמָן מַרְאוֹת וַעֲתִידוֹת. וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׂמֵחַ שְׂמָחוֹת, וּבַעֲלֵי הַשְּׂמָחוֹת, אֵין לָהֶם מָקוֹם בַּדָּבָר וְאֵין לָהֶם דָּבָר בַּמָּקוֹם.
וְאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁרוֹאֶה, וְהוּא לְבַדּוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר פֶּן יְבֻלַּע לוֹ, פֶּן יִבָּלַע בַּתֹּהוּ וּבַדָּבָר, כִּי הוּא אֶחָד וְהַדָּבָר רַב וְגָדוֹל, וְהוּא לְבַדּוֹ־רוֹאֶה מוּל גֹּדֶל־הַדָּבָר הַזֶּה, וְהוּא לְבַדּוֹ, וְהַדָּבָר מָצוּי בְּכָל־מָקוֹם, וְיֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה כֶּסֶף וּסְנִיפִים, וְיֵשׁ לוֹ שְׁלִיחִים נֶאֱמָנִים, וְיֵשׁ לוֹ פָּנִים רַבּוֹת וּמְפַתּוֹת, לַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה. לִפְעָמִים הוּא מוֹפִיעַ בְּצֶלֶם אֱלוֹהִים וְלִפְעָמִים בְּצֶלֶם נְכָסִים, לִפְעָמִים בְּצֶלֶם הַיָּפִים־וְהַנְּכוֹנִים וְלִפְעָמִים בְּצֶלֶם מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים־וְנִפְלָאִים, לִפְעָמִים בְּצֶלֶם הַבְטָחוֹת וּגְאֻלּוֹת לְמֶרְחַקִּים, בְּשֵׁם הָאָבוֹת אוֹ בְּשֵׁם הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְלִפְעָמִים בְּצֶלֶם מַחֲשָׁבוֹת נָאוֹת וְתִקּוּנֵי עוֹלָמוֹת. וְיֵשׁ לַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה זְרוֹעוֹת אֲרֻכּוֹת וְנִפְתָּלוֹת, וְעַל קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו כְּפָפוֹת מֶשִׁי שְׁקוּפוֹת, בִּלְתִּי נִרְאוֹת, בִּלְתִּי מְזֹהוֹת, נְעִימוֹת לְמַגָּע, לְלֹא טְבִיעַת אֶצְבָּעוֹת, וְהוּא מֶפְלַרְטֵט עִם הַנְּפָשׁוֹת הַתּוֹעוֹת, הָאֱנוֹשִׁיּוּת, אֱנוֹשִׁיּוֹת מִדַּי.
אַתָּה סוֹקֵר אֶת הָאֱנוֹשׁוּת הַזֹּאת בְּמַבָּט פָּנוֹרָמִי, אֶת אֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ לְחֻפְשָׁה בִּכְרֵתִים, אֶת אֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ לִצְלֹל עִם כְּרִישִׁים, לְדַבֵּר עִם זְאֵבִים, לְנַקּוֹת אֶת הָאֻרָווֹת, לְהַצִּיל אֶת הַיְּעָרוֹת, אֶת הָאַקְלִים, אֶת הַמִּלְחָמוֹת, וְאֶת אֵלֶּה שֶׁיָּצְאוּ לִרְכֹּשׁ נַדְלָ"ן בְּפוֹרְטוּגָל, בְּגֵאוֹרְגִּיָּה, בְּפּוֹלִין, בְּקַפְרִיסִין, תּוֹךְ שֶׁהֵם מוֹחִים נֶגֶד הַפַּחְמָן וּמְמַלְּאִים אֶת הַכִּיסִים בְּדַרְכּוֹן זָר אוֹ בְּסַדְנָאוֹת לִרְוָחִים, וּמְכַלִּים אֶת זְמַנָּם בְּמַיְנְדְּפוּלְנֵס וַחֲלוֹמוֹת יֻקְרָתִיִּים. כֻּלָּם יַזָּמִים. כֻּלָּם מְזַמְזְמִים. אֵינְךָ יָכוֹל שֶׁלֹּא לִסְקֹר. יֵשׁ הַיּוֹם מַצְלֵמוֹת בְּכָל מָקוֹם. אַתָּה רוֹאֶה אֶת פְּנֵי הַשֶּׁטַח הַנִּקְרָעִים מֵהַהִיסְטוֹרְיָה וּמֵהַזְּמַנִּים. הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים הֲפוּכִים לַדְּבָרִים הָרוֹחֲשִׁים תַּחְתָּם, הַמִּלִּים אֵינָן מִלִּים, הַחִיּוּכִים אֵינָם חִיּוּכִים, מַבַּע עִוְעִים נָסוּךְ עַל עוֹר נְטוּל נַקְבּוּבִיּוֹת, חֲרִיצִים שֶׁנִּתְמַלְּאוּ בְּחֻמְצוֹת וְהַבְטָחוֹת מַדָּעִיּוֹת שֶׁיּוֹם אֶחָד יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַעֲלִים גַּם אֶת הַצַּוָּאר הַמַּסְגִּיר הַחֶרְפּוֹת וּלְמַגֵּר אֶת כָּל הַכִּעוּר הַזֶּה מִן הָעוֹלָם, לְמוֹטֵט אוֹתוֹ, לְשַׁטֵּחַ אוֹתוֹ, לְרַסֵּק אוֹתוֹ, לְהָמֵס, לְהָבִיס, לִשְׁאֹב, לְחַסֵּל אוֹתוֹ, לִמְחוֹת אֶת זִכְרוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִוָּתֵר מִמֶּנּוּ כָּל צֶלֶם אֱנוֹשׁ. הַנּוֹיְרוֹכִימְיָה שֶׁל הָאִישִׁיּוּת מַבְלִיחָה מִבַּעַד לַסְּדָקִים כְּמוֹ צֵל רָדוּף הַמֵּצִיץ מִן הַמַּחְשַׁכִּים, רוֹחֵשׁ בַּמַּחְתָּרוֹת, שָׂרִיד לְזַן נִכְחָד שֶׁחַי בִּמְעָרוֹת.
אַתָּה סוֹקֵר אֶת הָאֱנוֹשׁוּת הַזֹּאת, שֶׁבְּתוֹכָהּ אַתָּה עוֹמֵד לְבַד, וְרוֹאֶה אוֹתָהּ מִתְקָרֶבֶת אֵלֶיךָ מִכָּל עֵבֶר כְּמוֹ גַּל עָצוּם וּבוֹלְעָנִי. אַתָּה מְפַחֵד וְרוֹעֵד מִפָּנֶיהָ, מְפַחֵד וְרוֹעֵד. וְרוֹאֶה. וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין לְךָ לְאָן לָלֶכֶת.
עַד שֶׁהִגַּעְתָּ לְפִתְחוֹ, לֹא יָדַעְתָּ עַל הַמָּקוֹם. מִשֶּׁהִגַּעְתָּ לְפִתְחוֹ, רָאִיתָ אוֹתוֹ בְּכָל־מָקוֹם, בְּדִיעֲבַד וּלְעָתִיד לָבוֹא.
אֵיךְ נִקְרָא שֶׁמֵהַבַּיִת כּוֹתְבִים לִי,
וְהַמִּכְתָּב לֹא נִכְתַּב?
וְהַמִּכְתָּב לֹא נִשְׁלַח?
אֵיךְ זֶה נִקְרָא?
(אבות ישורון)
אֵיךְ זֶה שֶׁיֵּשׁ כָּל הָרָהִיטִים
אֲבָל הַבַּיִת לֹא בַּיִת
אֵיךְ זֶה בַּמִּטְבָּח שׁוֹתְקִים הַכֵּלִים
אֵיךְ זֶה כַּוָּנוֹת טוֹבוֹת
חֶשְׁבּוֹנוֹת
כְּלָלִים שֶׁשּׁוֹמְרִים
אֵיךְ זֶה שֶׁמְּטַאטְאִים
וְאַף פַּעַם לֹא נָקִי
אֵיךְ זֶה כָּל עֶרֶב
וְלִפְנוֹת עֶרֶב
וּבַבְּקָרִים
אֵיךְ זֶה שֶׁהַזְּמַן
מְטַפְטֵף
בְּלִי לָחוּס
מִשְׁתַּקֵּף בַּיְלָדִים
בַּחֲבֵרִים
אֵיךְ לִפְעָמִים הֵם זָרִים
אֵיךְ זֶה שֶׁאִישׁ
לֹא שׁוֹבֵר
אֶת הַכֵּלִים בַּבַּיִת
אוֹ קָם וְהוֹלֵךְ בְּלִי מִלִּים.